שינה:
שינה היא בעיני היכולת לנוח היכולת לעשות הפרדה בין כל מה שעבר עלי במשך היום ולתת לגוף ולנפש לנוח, לשחרר את המחשבות, את המתחים ואת הלחצים בעבודה ולקחת אותם בפרופורציה המתאימה להם.
בעולם שבו אנו חיים כיום, נפוצות מאד הן הפרעות שינה כתוצאה מקשיי הרדמות, יקיצות חוזרות ומחשבות טורדניות. לא מפתיע כלל שזה קורה.
העומס היומיומי, המרדף אחר הכסף, הקשיים בעבודה והקושי לשלב בין קריירה למשפחה הופכים את המציאות היומיומית למבוך מסועף שקשה למצוא את היציאה ממנו.
כל כך נשאבנו למקום הזה עד ששכחנו את כל מה שחשוב. האם שאלנו את עצמינו מה חשוב לנו? במה אנו רוצה להשקיע את הזמן שלנו? והאם אנו באמת משקיעים את הזמן במה שחשוב לנו?
אם כן, אז איך זה שכל כך הרבה אנשים מתלוננים שאין להם זמן עם הילדים או עם היקירים להם?
איך זה ששעות רבות מושקעות בעבודה אין סופית וריצוי של מערכות ששולטות בנו?
זהו תהליך מסוכן והוא מזדחל לו אט אט, משתלט וגורם להרגשה של ייאוש. הוא גם גורם לנו להאמין שהשליטה אינה בידיים שלנו.
תחושת חוסר שליטה הינה דבר מאיים במיוחד, המערערת את האדם ולבסוף מדירה שינה מעיניו.
אני יודעת שלהחזיר את השליטה לעצמינו נשמע להרבה אנשים כמו מילים יפות שאין להן כיסוי, אבל אני לא חושבת שלהחזיר שליטה אומר לזרוק את כל מה שבניתי ולהפוך למשהו אחר.
אני מאמינה שהשינוי הוא במה אני מספרת לעצמי ביחס לעצמי ושהשינוי מתחיל בזה שאני מעיזה לומר לעצמי שאני רוצה שינוי ושיש לי אפשרות לשנות.
שינויים לא חייבים להיות משהו עצום, הם מתחילים מאיך אני מוכנה שיתייחסו אלי וממה בכלל אני רוצה ועל מה אני מוכנה לוותר.
השליטה יכולה לחזור כשאני מספיק בהירה לעצמי ולוקחת אחריות על המצב ומאמינה ביכולת שלי שיהיה טוב יותר.
זה יכול לקרות וזה צריך לקרות כי זה נותן כח, משמעות ומוטיבציה לתרום לחיות ולאהוב.
ואז כשמגיע הערב, הלב מתרחב ובכלי הדם זורמת עוצמה במקום כעס ומירמור.
ואז אפשר לישון, כי צריך כוח למחר לעוד יום של קרבה לעצמי, ולא של הקרבה למען מטרה לא ברורה.