תנועה:

בעולם של היום, המילה תנועה בוודאי בהקשר של אורח חיים בריא, מעלה אצל רובינו את המחשבה על פעילות גופנית.

כולם כבר יודעים שחלק מרכזי באורח חיים בריא כולל פעילות גופנית ולי בטח אין מה לחדש בנושא הזה. אני גם לא ממש אוהבת להיכנס לעומקם של תחומים מדויקים (כמו למשל כמות החלבון המדויקת שיש לאכול לאחר פעילות גופנית מסויימת לאדם ספציפי...), את זה אני משאירה לאחותי האהובה סמדר, שהיא דיאטנית קלינית מופלאה שמתעסקת בתחום.

אני חושבת על נושא התנועה בהקשר של תנועת חייו של האדם ודווקא לא זו הדורשת הפעלת שרירים ועלייה בקצב הלב.

תנועתו של האדם במרחב חייו הוא נושא שאני מקדישה לו מחשבה רבה, היות ואני נפגשת בעבודתי עם אנשים המתארים חוויה של "תקיעות" בחיים למרות שעל פניו לא חסר להם דבר.

אני אוהבת לדבר עם אנשים ולנסות לבדוק מה יגרום להם לתנועה, מה יניע אותם. האם פעם חשו שהם נמצאים במרחב אישי של תנועה ולא של תקיעות.

אני מחלקת את התנועה לשני מישורים: האחד הוא התנועה של האדם במרחב של הסביבה שלו וכחלק מהטבע והשני הוא מרחב התנועה של האדם בינו לבין עצמו, כמה הוא מצליח להביא את עצמו לידי ביטוי ויוצר מבפנים החוצה.

חיבור עם הטבע: הרבה אנשים, בהנחה שאינם מכורים לחומרים מסוגים שונים, מתארים בפניי שכשהם רוצים להירגע, הם הולכים לים או מטיילים בטבע או יוצאים לנשום אויר. אני מאמינה שחיבור עם הטבע יוצר חוויה של תנועה של היקום כולו והרגשה שאני חלק מתנועה כזו מכניס אלי לחיים שקט, עוצמות, יחסיות למי אני ומה מקומי בתנועה הזו (כמה מפתיע שאני לא מרכז היקום) ובסופו של דבר תחושה של שייכות ומקום וקבלה.

יצירה: היא זו המביאה את התנועה הפנימית של האדם החוצה.
זה נכון לגבי כל יצירה ממקרמה ועד שירה במקלחת לפחות בתור התחלה. יצירה של דבר המתרחש בתוכי והיכולת להוציא אותו החוצה בעשייה של משהו חדש, שלא היה כאן עד לרגע שיצרתי אותו.

נשמע פשוט אה?

אז מה בסה"כ אני צריכה לעשות? למצוא זמן לחיבור עם הטבע וגם למצוא זמן ליצירה של משהו שמבטא את המתחולל בתוכי וליצור אותו במציאות.

אז בואו נעצור רגע. כל אחד ישאל את עצמו, מתי היה בטבע לבד לאחרונה? מתי יצר משהו שאהב כפי שעשה שהיה ילד או האם הוא מרגיש דגדוג פנימי ליצור אותו כעת?

אני מאמינה שאם כל אחד מאיתנו יתחיל רק בקצת מאלו, תתחיל תנועה וזו תביא עימה אדוות של אהבה וקבלה עצמית.

כל הזכויות שמורות לד״ר עופר שחר